<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קנ"ה</h1>
<h2>דף עד:</h2>
דין משגר חביות ביד גוים. יש לסותמו ולחותמו כדי שלא יטיל בו גוי יין אף [אם] מגיע שם בו ביום. וכן בשולח סכין או שפוד (לגוי) [ע"י גוי] לתקן, אם לא יעמוד ויבין שלא נשתמש בו הגוי צריך הגעלה. וכן סכיני עבדים גוים [יש] לאוסרם, דאימר (נשתה) [חתך] בו גוי איסור. רבא כי משדר גלפיא להרפניא סחיף להו פומייהו. מכאן כשאדם משדר חבית ריקנית ממקום למקום אם מגיע בו ביום למקום שמשגרה אינו צריך לסותמה, משום דמחזקינן סתם כלי גוים דאינן בני יומן. אבל מספקא לן, דהא כלי גוים דאינו מחזיקינן כבני יומן, הני מילי דיעבד, אבל לכתחילה צריך ליזהר. הילכך כשמגיע כלי ממקום למקום אפי' מגיע בו ביום למקום שמשגרה צריך לסותמה שלא ישתמש בו גוי. כשנותנים סכינים או שפוד לגוי לתקן צריך ישראל לעמוד שם. ואם אינו יכול לעמוד [שם] צריך להגעיל אם אינו יכול להבחין שלא נשתמש בו הגוי. ואותם הסכינים שהעבדים מוליכין עליהם נראה לרבי לאסור לחתוך בהם, משום דשמא חתך בהם הגוי דבר האסור. ויש אומרים שרבינו תם היה חותך בסכין [של] עבדים. ואין להאמין, והרואה טעה. אבל רבינו תם היה מתיר לתנם לגוי לתקן את החביות, כי ניכר בו אם נתן בו יין אם לאו. גם בשולח חבית ממקום למקום אינו צריך אלא לסותמו בטוב. דליכא למיחש שמא ישים בו יין.
<h2>דף עה:</h2>
דין משגר חביות ביד גוים. יש לסותמו ולחותמו כדי שלא יטיל בו גוי יין אף [אם] מגיע שם בו ביום. וכן בשולח סכין או שפוד (לגוי) [ע"י גוי] לתקן, אם לא יעמוד ויבין שלא נשתמש בו הגוי צריך הגעלה. וכן סכיני עבדים גוים [יש] לאוסרם, דאימר (נשתה) [חתך] בו גוי איסור. רבא כי משדר גלפיא להרפניא סחיף להו פומייהו. מכאן כשאדם משדר חבית ריקנית ממקום למקום אם מגיע בו ביום למקום שמשגרה אינו צריך לסותמה, משום דמחזקינן סתם כלי גוים דאינן בני יומן. אבל מספקא לן, דהא כלי גוים דאינו מחזיקינן כבני יומן, הני מילי דיעבד, אבל לכתחילה צריך ליזהר. הילכך כשמגיע כלי ממקום למקום אפי' מגיע בו ביום למקום שמשגרה צריך לסותמה שלא ישתמש בו גוי. כשנותנים סכינים או שפוד לגוי לתקן צריך ישראל לעמוד שם. ואם אינו יכול לעמוד [שם] צריך להגעיל אם אינו יכול להבחין שלא נשתמש בו הגוי. ואותם הסכינים שהעבדים מוליכין עליהם נראה לרבי לאסור לחתוך בהם, משום דשמא חתך בהם הגוי דבר האסור. ויש אומרים שרבינו תם היה חותך בסכין [של] עבדים. ואין להאמין, והרואה טעה. אבל רבינו תם היה מתיר לתנם לגוי לתקן את החביות, כי ניכר בו אם נתן בו יין אם לאו. גם בשולח חבית ממקום למקום אינו צריך אלא לסותמו בטוב. דליכא למיחש שמא ישים בו יין.
